Why does Parshas Mishpatim begin with laws of slaves?












4















Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?










share|improve this question





























    4















    Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?










    share|improve this question



























      4












      4








      4








      Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?










      share|improve this question
















      Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?







      parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim






      share|improve this question















      share|improve this question













      share|improve this question




      share|improve this question








      edited yesterday







      shmu

















      asked yesterday









      shmushmu

      5057




      5057






















          1 Answer
          1






          active

          oldest

          votes


















          6














          I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:





          1. Because we were just released from being slaves in Egypt:




            התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו).‏ (Ramban, followed by a bunch of thers)



            והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)‏





          2. Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:




            והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
            והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה.‏ (Ibn Ezra)



            כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי‏ (RDZ Hoffman)









          share|improve this answer
























          • Good answer [15]

            – kouty
            yesterday



















          1 Answer
          1






          active

          oldest

          votes








          1 Answer
          1






          active

          oldest

          votes









          active

          oldest

          votes






          active

          oldest

          votes









          6














          I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:





          1. Because we were just released from being slaves in Egypt:




            התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו).‏ (Ramban, followed by a bunch of thers)



            והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)‏





          2. Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:




            והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
            והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה.‏ (Ibn Ezra)



            כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי‏ (RDZ Hoffman)









          share|improve this answer
























          • Good answer [15]

            – kouty
            yesterday
















          6














          I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:





          1. Because we were just released from being slaves in Egypt:




            התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו).‏ (Ramban, followed by a bunch of thers)



            והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)‏





          2. Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:




            והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
            והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה.‏ (Ibn Ezra)



            כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי‏ (RDZ Hoffman)









          share|improve this answer
























          • Good answer [15]

            – kouty
            yesterday














          6












          6








          6







          I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:





          1. Because we were just released from being slaves in Egypt:




            התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו).‏ (Ramban, followed by a bunch of thers)



            והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)‏





          2. Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:




            והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
            והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה.‏ (Ibn Ezra)



            כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי‏ (RDZ Hoffman)









          share|improve this answer













          I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:





          1. Because we were just released from being slaves in Egypt:




            התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו).‏ (Ramban, followed by a bunch of thers)



            והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)‏





          2. Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:




            והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
            והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה.‏ (Ibn Ezra)



            כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי‏ (RDZ Hoffman)










          share|improve this answer












          share|improve this answer



          share|improve this answer










          answered yesterday









          רבות מחשבותרבות מחשבות

          13k122116




          13k122116













          • Good answer [15]

            – kouty
            yesterday



















          • Good answer [15]

            – kouty
            yesterday

















          Good answer [15]

          – kouty
          yesterday





          Good answer [15]

          – kouty
          yesterday



          Popular posts from this blog

          "Incorrect syntax near the keyword 'ON'. (on update cascade, on delete cascade,)

          Alcedinidae

          Origin of the phrase “under your belt”?