Why does Parshas Mishpatim begin with laws of slaves?
Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?
parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim
add a comment |
Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?
parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim
add a comment |
Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?
parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim
Parshas Mishpatim, as its name implies, deals with the civil laws of the Torah. Out of all the civil laws in the Torah, the parshah begins with the laws of the Hebrew slave. Why did the Torah see fit to introduce the Mishpatei Hatorah with this particular set of laws?
parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim
parshanut-torah-comment slave-serve-eved-avadim mishpatim
edited yesterday
shmu
asked yesterday
shmushmu
5057
5057
add a comment |
add a comment |
1 Answer
1
active
oldest
votes
I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:
Because we were just released from being slaves in Egypt:
התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו). (Ramban, followed by a bunch of thers)
והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)
Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:
והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה. (Ibn Ezra)
כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי (RDZ Hoffman)
Good answer [15]
– kouty
yesterday
add a comment |
1 Answer
1
active
oldest
votes
1 Answer
1
active
oldest
votes
active
oldest
votes
active
oldest
votes
I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:
Because we were just released from being slaves in Egypt:
התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו). (Ramban, followed by a bunch of thers)
והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)
Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:
והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה. (Ibn Ezra)
כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי (RDZ Hoffman)
Good answer [15]
– kouty
yesterday
add a comment |
I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:
Because we were just released from being slaves in Egypt:
התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו). (Ramban, followed by a bunch of thers)
והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)
Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:
והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה. (Ibn Ezra)
כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי (RDZ Hoffman)
Good answer [15]
– kouty
yesterday
add a comment |
I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:
Because we were just released from being slaves in Egypt:
התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו). (Ramban, followed by a bunch of thers)
והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)
Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:
והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה. (Ibn Ezra)
כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי (RDZ Hoffman)
I thought of two possible answers, and am happy to see that they are both supported by Mefarshim here:
Because we were just released from being slaves in Egypt:
התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך י״י אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום (דברים ט״ו:ט״ו). (Ramban, followed by a bunch of thers)
והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. (Tzror Hamor)
Because this is the best example of respect for other people, which the Aseres Hadibros concluded with:
והעיקר, שלא יעשה אדם חמס ויכריח מי שהוא מעט ממנו ביכולת.
והחל מהאונס שהוא בגוף להעביד העבד, ואחר כן הזכיר האמה. (Ibn Ezra)
כאן באה חוקת היסוד להסדרת היחסים בין האדם לבין עבדו העברי מבחינת המשפט האלוקי הכללי, והיא מוכתבת גם בויקרא (כה, לט ואילך) וגם בדברים (טו, יב ואילך). בס׳ ויקרא המצוות, שחוקת המדינה הישראלית1 קובעת ביחס לעבד עברי (RDZ Hoffman)
answered yesterday
רבות מחשבותרבות מחשבות
13k122116
13k122116
Good answer [15]
– kouty
yesterday
add a comment |
Good answer [15]
– kouty
yesterday
Good answer [15]
– kouty
yesterday
Good answer [15]
– kouty
yesterday
add a comment |